מבוא
מאמר זה, פורסם בעיתון "דבר" בתאריך 28/6/93 . עם עלייתו של רבין לשלטון.
דומני, שמאז לא השתנה דבר בנושא. והמאמר מתאים להיום, בדיוק כפי שהתאים אז.
שלום עם הגולן
כיצד, ניתן ליצור שלום-אמת, כולל ומלא עם הסורים. מבלי, לוותר על-אף סנטימטר בגולן. לכאורה,בעיה שאין לה פתרון. למעשה, בעיה שיש לה פתרונות מעשיים ואפילו רבים. חשוב לנו מאד, הסכם שלום של שלום-אמת עם הסורים. אך חשובים לנו לא פחות, המתיישבים והישובים היהודיים שבגולן. היכולת, של כל עם ישראל, להגיע באופן חופשי ומתי שיחפוץ, אל אתרי הטיולים והנופש בגולן. וחשובה לנו גם, חירותם והשמירה על אורח חייהם הנוכחי, של אחינו בכפרים הדרוזים שבגולן.
שלום, כרוך בויתורים. אי-אפשר, לעשות שלום עם הסורים ושבגולן, יישאר המצב הנוכחי. נשאלת איפה השאלה, על מה מותר לנו לוותר ועל מה, אסור לנו לוותר כהוא זה. וזאת, על-מנת להיענות במרב האפשרי לרצונות הסוריים. מבלי לוותר, על החשוב לנו. מתקבל הרושם, שהדרישה הסורית העיקרית מאיתנו. היא, נסיגה מלאה מכל הגולן. חזרה לקו הגבול הבינלאומי. והחזרת הגולן כולו, לריבונות סורית. האם זוהי דרישה, שנוכל להיענות לה. לדעתי, כן. בתנאים מסוימים כמובן. והתנאים הם באופן כללי, חלוקת הריבונות בגולן, בין הסורים לבין מתיישביו הדרוזים והיהודים.
המונח ריבונות, מורכב מהרבה תחומים והרבה תנאים. והפתרון לבעיה, נעוץ בבחינה מדוקדקת, של כל מרכיב. ומתן, פתרון קונקרטי לו. שמחד, ייתן תשובה רבה ככל האפשר, למאוויים של הממשל הסורי. ומאידך, ייתן תשובה, לצורכיהם של תושבי הגולן. תוך, שמירה ואי-שינוי מרביים, של אורח-חייהם הנוכחי. כן, צריך להוסיף, שבמבט לעתיד, רצוי שהפתרון, יניח יסודות להגברת השלום, שיתוף הפעולה והחיים בצוותא. הן, של תושבי הגולן עם אחיהם-שכניהם מסוריה. והן, של כלל עם ישראל, עם כלל האומה הסורית. נראה לי, שרק שלום כזה, יבטיח, שהסכם השלום, לא יהיה סתם פיסת-נייר. שהשלום, יהיה חם, דינמי ומתפתח. ולא קר, כמו השלום עם מצריים. ומעבר לכל, בו מתיישבי הגולן, ייטלו חלק מרכזי ויהיו ראש-הגשר, לשלום בינינו לבין הסורים. ולא, מכשול לשלום, כפי שהם מצטיירים עתה.
אציע עתה, מספר פתרונות אפשריים, למספר תחומים. ברור, שאלו אינם כל הפתרונות וכל התחומים. אך הם, יכולים להצביע על הכוון הרצוי.
ביטחון. - איני מצוי, בשיקוליו של צ.ה.ל . אך ייתכן ותמורת פירוז השטח מזרחית לגולן מצבא סורי. והסכמה על כוחות, המפקחים על הפירוז. יכול צ.ה.ל , לסגת מכל רמת-הגולן. תוך התחייבות, לתת ביטחון מלא, הן לתושבי ישראל והן לתושבי הגולן, מפני התקפת-פתע סורית. במידה ואלו אכן התנאים. הרי שאפשר, להסיג את צ.ה.ל מכל רמת-הגולן. הכוחות המפקחים על אזור הפרוז, גם בגולן וגם מזרחה לו. יכולים, להיות אמריקאים. עדיף לדעתי, שתהיינה יחידות משותפות ישראליות-סוריות. וייתכן, כדאי לשקול זאת, הכי עדיף, שתהיינה יחידות משותפות של תושבי הגולן ותושבי האזור המפורז הסורי.
סמלים וטכסים. - אין לדעתי כל מניעה, שעל בית-המועצה בקצרין, יונף הדגל הסורי. וכן, גם על כל בניני הממשלה במקום. אפשר גם, שמאחורי כיסאו של סמי בר-לב, בלשכת המועצה, תתנוסס תמונתו של אסד. כן, יונף הדגל הסורי, בכל נקודות המעבר בין ישראל לגולן. אפשר גם, שעם חתימת ההסכמים, ייערך טכס חגיגי בקצרין, בו יארחו יהודה וולמן וסמי בר-לב, את הנשיא אסד ופמלייתו. ויכריזו במשותף, על השבת הגולן כולו, לחיק האומה הסורית הגדולה. אפשר אף, שהדואר הסורי, יוציא בול מיוחד עם מעטפה וחותמת מיוחדת, שתודפס בבית הדואר בקצרין, לכבוד המאורע. אפשר גם, שיום העצמאות הסורי, יהיה יום שבתון נוסף, לכל תושבי רמת-הגולן. בכל הנושאים הנ"ל ונוספים דוגמתם, אפשר ללכת כמה שיותר, לקראת הסורים.
משטרה ומשפט. - משטרת הגולן, תהיה משטרה סורית, עם מדים סוריים ותקבל משכורתה מדמשק. אך השוטרים, יהיו תושבי הגולן. בית המשפט בגולן, יהיה בית-משפט סורי. אך, השופטים ועורכי-הדין. הן, מטעם התביעה והן, מטעם ההגנה, יהיו תושבי הגולן. יוקם בקצרין, בית-מעצר. שהסוהרים בו, ילבשו מדים סוריים. אך, יהיו תושבי הגולן. באשר לחוקה. אפשר, שהחוקה בגולן תהיה החוקה הסורית. אך זאת, בשתי הסתייגויות.
א. ייבדק לגופו עניינית, ספר החוקים הסורי כולו. בדברים, שהוא אינו שונה מהותית מהחוק הישראלי. (למשל, אם בסוריה נהוג, להטיל על אי-חגירת חגורת בטיחות 200 - קנס. ובישראל רק 100 ?.) יחול החוק הסורי. בדברים, שהוא שונה מהותית. (למשל, אם בסוריה נהוג עונש-מוות על עבירות מסוימות ובישראל לא.) תצטרך ועדה משותפת, של משפטנים משני הצדדים, לתת לכך פתרון ענייני.
ב. במידה ובית המחוקקים הסורי, יציע חוקים חדשים, שכל עניינם, הצקה לתושבי הגולן. לישראל, תהיה זכות התערבות.
מיסוי וכספים. - איני מצוי בהבדלים, בין חוקי המס של ישראל וסוריה. אך באופן כללי, אפשר, שתושבי הגולן ישלמו מיסיהם לרשויות בדמשק. כמובן, שעובדי רשויות הגבייה ופקידי האוצר הסורי, יהיו תושבי הגולן. אך צריך להדגיש, שמובן מאליו, שתקבולי המס במלואם. ילכו לפיתוח הגולן ולהפעלה השוטפת של הממשל בו. באשר למטבע, הרי שבגולן, גם הלירה הסורית וגם השקל הישראלי, יהיו שניהם הילך חוקי.
אזרחות. - תושבי הגולן כולם, יהיו אזרחים סוריים וישאו תעודת- זהות ודרכון סורי. יחד-עם-זאת, יותר לכל תושב שירצה בכך, לשאת גם אזרחות ישראלית ותעודת-זהות ודרכון ישראליים. בישראל, יש להרבה אזרחים אזרחות כפולה של מדינה נוספת בנוסף לישראל. אין שום סיבה, שזכות זו, לא תינתן גם לתושבי הגולן.
בקרת-גבולות. - אפשר שבכל המעברים לגולן, בגבול הבינלאומי, תוצבנה תחנות-גבול. כמובן, שהמוכסים והשוטרים הסורים, יהיו תושבי הגולן. אך חשוב להוסיף, שהמעבר בתחנות-גבול אלו, לישראל וממנה. לאזרחי ישראל ולתושבי הגולן, יהיה פשוט ומהיר, כמעט כמו שהוא היום. יש אינטרס עליון, הן לאזרחי ישראל והן לתושבי הגולן, שהתנועה לאתרי הנופש והטיולים בגולן, תהיה חופשית. כמות שהיא היום. וכן, שהיא תתעצם. יש לנו אינטרס נוסף והוא, שמהצד הסורי של הגולן, מזרחה לקו הסגול דהיום. יבואו, נופשים ומטיילים סוריים, רבים ככל האפשר. ושיתערבבו, בנופשים הישראליים. רצוי גם, שהמעבר של תושבי הגולן (אזרחי סוריה!) מזרחה לקו הסגול, יהיה פשוט. שהרי הם, אזרחים סוריים לכל דבר. יחד-עם-זאת, אפשרי שלאזרחים ישראליים, בקו הסגול, יהיו תנאי-מעבר אחרים. זו החלטה, הנתונה, לשיקול הרשויות הסוריות. כשם שבשלום, יש לנו אינטרס של מעבר רב, של עובדים וסחורות, בין שתי המדינות. הרי שעל אחת כמה וכמה, יש אינטרס כזה, בין תושבי הגולן הסורי, לסוריה שמזרחה לו. שהרי הם, תושבי ואזרחי אותה מדינה.
אדמות ומים. - כל שטחי האדמה והמים בגולן, מחולקים בין תושביו. האדמה כולה, בכל מקום בין הקו הסגול לקו הירוק, שייכת למישהו. או לתושבים דרוזים, מזה מספר דורות. או לתושבים יהודיים, מזה דור. או לתושבים ישראליים במערב הגולן, גם-כן מזה דור. כן, קיימים פארקים ושטחי טיול, השייכים למועצה האזורית. אין בגולן, אדמות מדינה. בהשגת אדמות אלו, הושקעו דמים מרובים, תרתי משמע. אין לממשלה הסורית, שום זכות, להחרים אדמות וזכויות- מים אלו. הדרך היחידה, להעביר בעלות עליהם. היא באמצעות,קנייה ומכירה מרצון, של בעל האדמה וקונה כלשהו.
פיתוח, הרחבת ועיבוי ההתיישבות. - ישראל, תהא זכאית להשקיע, בפיתוח הישובים היהודיים הקיימים והרחבתם. וכן, בהקמה ופיתוח של ישובים נוספים ופיתוח כל חבל-הארץ. כל סכום אשר תחפוץ. יהודים נוספים, אשר יחפצו להתיישב ולהשקיע מכספם בגולן. יוכלו לעשות זאת, כל אימת שירצו. ויזכו מיידית, באותן זכויות אזרחיות, של התושבים הוותיקים.
אפשר עוד להוסיף, אך נראה לי, שזה מספיק. הכוון ברור.
בשלום כזה, סוריה תשיג - שלום; הסרת האיום של צ.ה.ל על דמשק; וריבונות מחודשת על כל הגולן.
ישראל תשיג - שלום; ושמירה והמשך של מפעל ההתיישבות היהודית בגולן.
נראה לי, שאלו הקווים האדומים שלנו. יותר מכך, לא נוכל לתת. אם ניתן יותר מכך, זה אינו שלום-אמת. אלא, כניעה ופתח לתביעות נוספות בעתיד.
צריך לזכור. לכל אורך ההיסטוריה הסורית,היו בסוריה קהילות יהודיות. גם היום, יש קהילות כאלו, בדמשק ובחלב. אין שום סיבה, שלא תצטרף אליהם, קהילה יהודית נוספת, בגולן. אם כי, עלינו להבטיח, שקהילה זו תיהנה מתנאי חיים משופרים קצת יותר.
גדי גולן
קיבוץ חולתה
מאמר זה, פורסם בעיתון "דבר" בתאריך 28/6/93 . עם עלייתו של רבין לשלטון.
דומני, שמאז לא השתנה דבר בנושא. והמאמר מתאים להיום, בדיוק כפי שהתאים אז.
שלום עם הגולן
כיצד, ניתן ליצור שלום-אמת, כולל ומלא עם הסורים. מבלי, לוותר על-אף סנטימטר בגולן. לכאורה,בעיה שאין לה פתרון. למעשה, בעיה שיש לה פתרונות מעשיים ואפילו רבים. חשוב לנו מאד, הסכם שלום של שלום-אמת עם הסורים. אך חשובים לנו לא פחות, המתיישבים והישובים היהודיים שבגולן. היכולת, של כל עם ישראל, להגיע באופן חופשי ומתי שיחפוץ, אל אתרי הטיולים והנופש בגולן. וחשובה לנו גם, חירותם והשמירה על אורח חייהם הנוכחי, של אחינו בכפרים הדרוזים שבגולן.
שלום, כרוך בויתורים. אי-אפשר, לעשות שלום עם הסורים ושבגולן, יישאר המצב הנוכחי. נשאלת איפה השאלה, על מה מותר לנו לוותר ועל מה, אסור לנו לוותר כהוא זה. וזאת, על-מנת להיענות במרב האפשרי לרצונות הסוריים. מבלי לוותר, על החשוב לנו. מתקבל הרושם, שהדרישה הסורית העיקרית מאיתנו. היא, נסיגה מלאה מכל הגולן. חזרה לקו הגבול הבינלאומי. והחזרת הגולן כולו, לריבונות סורית. האם זוהי דרישה, שנוכל להיענות לה. לדעתי, כן. בתנאים מסוימים כמובן. והתנאים הם באופן כללי, חלוקת הריבונות בגולן, בין הסורים לבין מתיישביו הדרוזים והיהודים.
המונח ריבונות, מורכב מהרבה תחומים והרבה תנאים. והפתרון לבעיה, נעוץ בבחינה מדוקדקת, של כל מרכיב. ומתן, פתרון קונקרטי לו. שמחד, ייתן תשובה רבה ככל האפשר, למאוויים של הממשל הסורי. ומאידך, ייתן תשובה, לצורכיהם של תושבי הגולן. תוך, שמירה ואי-שינוי מרביים, של אורח-חייהם הנוכחי. כן, צריך להוסיף, שבמבט לעתיד, רצוי שהפתרון, יניח יסודות להגברת השלום, שיתוף הפעולה והחיים בצוותא. הן, של תושבי הגולן עם אחיהם-שכניהם מסוריה. והן, של כלל עם ישראל, עם כלל האומה הסורית. נראה לי, שרק שלום כזה, יבטיח, שהסכם השלום, לא יהיה סתם פיסת-נייר. שהשלום, יהיה חם, דינמי ומתפתח. ולא קר, כמו השלום עם מצריים. ומעבר לכל, בו מתיישבי הגולן, ייטלו חלק מרכזי ויהיו ראש-הגשר, לשלום בינינו לבין הסורים. ולא, מכשול לשלום, כפי שהם מצטיירים עתה.
אציע עתה, מספר פתרונות אפשריים, למספר תחומים. ברור, שאלו אינם כל הפתרונות וכל התחומים. אך הם, יכולים להצביע על הכוון הרצוי.
ביטחון. - איני מצוי, בשיקוליו של צ.ה.ל . אך ייתכן ותמורת פירוז השטח מזרחית לגולן מצבא סורי. והסכמה על כוחות, המפקחים על הפירוז. יכול צ.ה.ל , לסגת מכל רמת-הגולן. תוך התחייבות, לתת ביטחון מלא, הן לתושבי ישראל והן לתושבי הגולן, מפני התקפת-פתע סורית. במידה ואלו אכן התנאים. הרי שאפשר, להסיג את צ.ה.ל מכל רמת-הגולן. הכוחות המפקחים על אזור הפרוז, גם בגולן וגם מזרחה לו. יכולים, להיות אמריקאים. עדיף לדעתי, שתהיינה יחידות משותפות ישראליות-סוריות. וייתכן, כדאי לשקול זאת, הכי עדיף, שתהיינה יחידות משותפות של תושבי הגולן ותושבי האזור המפורז הסורי.
סמלים וטכסים. - אין לדעתי כל מניעה, שעל בית-המועצה בקצרין, יונף הדגל הסורי. וכן, גם על כל בניני הממשלה במקום. אפשר גם, שמאחורי כיסאו של סמי בר-לב, בלשכת המועצה, תתנוסס תמונתו של אסד. כן, יונף הדגל הסורי, בכל נקודות המעבר בין ישראל לגולן. אפשר גם, שעם חתימת ההסכמים, ייערך טכס חגיגי בקצרין, בו יארחו יהודה וולמן וסמי בר-לב, את הנשיא אסד ופמלייתו. ויכריזו במשותף, על השבת הגולן כולו, לחיק האומה הסורית הגדולה. אפשר אף, שהדואר הסורי, יוציא בול מיוחד עם מעטפה וחותמת מיוחדת, שתודפס בבית הדואר בקצרין, לכבוד המאורע. אפשר גם, שיום העצמאות הסורי, יהיה יום שבתון נוסף, לכל תושבי רמת-הגולן. בכל הנושאים הנ"ל ונוספים דוגמתם, אפשר ללכת כמה שיותר, לקראת הסורים.
משטרה ומשפט. - משטרת הגולן, תהיה משטרה סורית, עם מדים סוריים ותקבל משכורתה מדמשק. אך השוטרים, יהיו תושבי הגולן. בית המשפט בגולן, יהיה בית-משפט סורי. אך, השופטים ועורכי-הדין. הן, מטעם התביעה והן, מטעם ההגנה, יהיו תושבי הגולן. יוקם בקצרין, בית-מעצר. שהסוהרים בו, ילבשו מדים סוריים. אך, יהיו תושבי הגולן. באשר לחוקה. אפשר, שהחוקה בגולן תהיה החוקה הסורית. אך זאת, בשתי הסתייגויות.
א. ייבדק לגופו עניינית, ספר החוקים הסורי כולו. בדברים, שהוא אינו שונה מהותית מהחוק הישראלי. (למשל, אם בסוריה נהוג, להטיל על אי-חגירת חגורת בטיחות 200 - קנס. ובישראל רק 100 ?.) יחול החוק הסורי. בדברים, שהוא שונה מהותית. (למשל, אם בסוריה נהוג עונש-מוות על עבירות מסוימות ובישראל לא.) תצטרך ועדה משותפת, של משפטנים משני הצדדים, לתת לכך פתרון ענייני.
ב. במידה ובית המחוקקים הסורי, יציע חוקים חדשים, שכל עניינם, הצקה לתושבי הגולן. לישראל, תהיה זכות התערבות.
מיסוי וכספים. - איני מצוי בהבדלים, בין חוקי המס של ישראל וסוריה. אך באופן כללי, אפשר, שתושבי הגולן ישלמו מיסיהם לרשויות בדמשק. כמובן, שעובדי רשויות הגבייה ופקידי האוצר הסורי, יהיו תושבי הגולן. אך צריך להדגיש, שמובן מאליו, שתקבולי המס במלואם. ילכו לפיתוח הגולן ולהפעלה השוטפת של הממשל בו. באשר למטבע, הרי שבגולן, גם הלירה הסורית וגם השקל הישראלי, יהיו שניהם הילך חוקי.
אזרחות. - תושבי הגולן כולם, יהיו אזרחים סוריים וישאו תעודת- זהות ודרכון סורי. יחד-עם-זאת, יותר לכל תושב שירצה בכך, לשאת גם אזרחות ישראלית ותעודת-זהות ודרכון ישראליים. בישראל, יש להרבה אזרחים אזרחות כפולה של מדינה נוספת בנוסף לישראל. אין שום סיבה, שזכות זו, לא תינתן גם לתושבי הגולן.
בקרת-גבולות. - אפשר שבכל המעברים לגולן, בגבול הבינלאומי, תוצבנה תחנות-גבול. כמובן, שהמוכסים והשוטרים הסורים, יהיו תושבי הגולן. אך חשוב להוסיף, שהמעבר בתחנות-גבול אלו, לישראל וממנה. לאזרחי ישראל ולתושבי הגולן, יהיה פשוט ומהיר, כמעט כמו שהוא היום. יש אינטרס עליון, הן לאזרחי ישראל והן לתושבי הגולן, שהתנועה לאתרי הנופש והטיולים בגולן, תהיה חופשית. כמות שהיא היום. וכן, שהיא תתעצם. יש לנו אינטרס נוסף והוא, שמהצד הסורי של הגולן, מזרחה לקו הסגול דהיום. יבואו, נופשים ומטיילים סוריים, רבים ככל האפשר. ושיתערבבו, בנופשים הישראליים. רצוי גם, שהמעבר של תושבי הגולן (אזרחי סוריה!) מזרחה לקו הסגול, יהיה פשוט. שהרי הם, אזרחים סוריים לכל דבר. יחד-עם-זאת, אפשרי שלאזרחים ישראליים, בקו הסגול, יהיו תנאי-מעבר אחרים. זו החלטה, הנתונה, לשיקול הרשויות הסוריות. כשם שבשלום, יש לנו אינטרס של מעבר רב, של עובדים וסחורות, בין שתי המדינות. הרי שעל אחת כמה וכמה, יש אינטרס כזה, בין תושבי הגולן הסורי, לסוריה שמזרחה לו. שהרי הם, תושבי ואזרחי אותה מדינה.
אדמות ומים. - כל שטחי האדמה והמים בגולן, מחולקים בין תושביו. האדמה כולה, בכל מקום בין הקו הסגול לקו הירוק, שייכת למישהו. או לתושבים דרוזים, מזה מספר דורות. או לתושבים יהודיים, מזה דור. או לתושבים ישראליים במערב הגולן, גם-כן מזה דור. כן, קיימים פארקים ושטחי טיול, השייכים למועצה האזורית. אין בגולן, אדמות מדינה. בהשגת אדמות אלו, הושקעו דמים מרובים, תרתי משמע. אין לממשלה הסורית, שום זכות, להחרים אדמות וזכויות- מים אלו. הדרך היחידה, להעביר בעלות עליהם. היא באמצעות,קנייה ומכירה מרצון, של בעל האדמה וקונה כלשהו.
פיתוח, הרחבת ועיבוי ההתיישבות. - ישראל, תהא זכאית להשקיע, בפיתוח הישובים היהודיים הקיימים והרחבתם. וכן, בהקמה ופיתוח של ישובים נוספים ופיתוח כל חבל-הארץ. כל סכום אשר תחפוץ. יהודים נוספים, אשר יחפצו להתיישב ולהשקיע מכספם בגולן. יוכלו לעשות זאת, כל אימת שירצו. ויזכו מיידית, באותן זכויות אזרחיות, של התושבים הוותיקים.
אפשר עוד להוסיף, אך נראה לי, שזה מספיק. הכוון ברור.
בשלום כזה, סוריה תשיג - שלום; הסרת האיום של צ.ה.ל על דמשק; וריבונות מחודשת על כל הגולן.
ישראל תשיג - שלום; ושמירה והמשך של מפעל ההתיישבות היהודית בגולן.
נראה לי, שאלו הקווים האדומים שלנו. יותר מכך, לא נוכל לתת. אם ניתן יותר מכך, זה אינו שלום-אמת. אלא, כניעה ופתח לתביעות נוספות בעתיד.
צריך לזכור. לכל אורך ההיסטוריה הסורית,היו בסוריה קהילות יהודיות. גם היום, יש קהילות כאלו, בדמשק ובחלב. אין שום סיבה, שלא תצטרף אליהם, קהילה יהודית נוספת, בגולן. אם כי, עלינו להבטיח, שקהילה זו תיהנה מתנאי חיים משופרים קצת יותר.
גדי גולן
קיבוץ חולתה
הכותב, הוא נכה צה"ל ממלחמת יום כיפור. בזמנו, היה המתנחל הראשון בארץ. הקים את קיבוץ מרום גולן, שהיה הישוב היהודי הראשון בגולן ובשטחים בכלל. היה ממפקדי הצנחנים הבולטים, בקרב בני דורו. בתקופת המלחמות, ששת הימים, ההתשה ויום כיפור. השתתף בקרבות הכי קשים ובזירות הכי מכריעות.
